בריאת הממותה - על ממותות, עיניים כחולות וממשלת סין

ערבה רובינוביץ
May 1, 2020

לפני שנה וחצי בספטמבר 2018 נסעתי לפסטיבל idfa באמסטרדם, ה״קאן״ של הסרטים הדוקומנטריים. במסגרת הפסטיבל הלכתי לראות את אחד הסרטים המדוברים, Genesis 2.0, סרט שמצולם במספר יבשות, ובמרכזו אנשים המקדישים את חייהם להחזרת הממותות לעולם. אף פעם לא התעניינתי בתקופת הדינוזאורים ופרה-היסטוריה, אבל הסרט הפתיע אותי בטשטוש בין עבר פרה-היסטורי לעתיד טכנולוגי שנראה כמו מדע בדיוני, אבל קרוב מתמיד.


מה הקשר בין ממותות, עינים כחולות וממשלת סין?
אנשים בודדים מרחבי העולם ששמו לעצמם למטרה להחזיר את הממותות לעולם, לא יכולים לעשות את זה לבד. הם מפעילים ״ציידים״ בערבות סיביר, שם חיה אוכלוסיית הממותות האחרונה עד לפני כ-4,000 שנה בלבד (בעוד שהמינים האחרונים האחרים נכחדו ברובם לפני כ-11,000 שנים ויותר). הציידים הם אנשים ״פשוטים״ בני האזור, שמטרתם היא למצוא שנהבים, שהם מקור פרנסתם העיקרי. המדענים מפעילים אותם בכדי למצוא יחד עם השנהבים, גם דם ממותות שקפא בקרח, במטרה להפיק ממנו שאריות די.אן.איי של ממותה. הסיכוי הוא נדיר מאוד אבל קיים.


המרוץ אחר שיבוט הממותה ממשיך במעבדות החדשניות ביותר להנדסה גנטית באוניברסיטת הרווארד ובקוריאה. בעיקר בקוריאה, שם עושים כבר היום שיבוטים של חיות מחמד שהלכו לעולמם. בעצם, היכולת הטכנולוגית הזאת לא נמצאת רק אצלם. פה מתחיל הממד ״המוסרי״, בקוריאה להבדיל מהרבה מדינות אחרות, הדבר חוקי ולכן אמריקאים בעלי אמצעים, שחיית המחמד שלהם נפטרה ורוצים להחזיר אותה לחיים, פונים לאותן מעבדות בדרום קוריאה.



אולם, שיבוט של ממותה שנכחדה לפני אלפי שנים, הוא דבר מורכב יותר, ויש צורך להרכיב רצף גנטי חדש מהשאריות שנמצאו בקרח, לכן מגיעים החוקרים לסין. שם כבר עובדים על בניית הרצף הגנטי הזה, הם יוצרים אותו במעבדות ומבחנות שהשלב הבא יהיה להשתיל אותו באם פונדקאית - פילה. בסין כבר הרבה שנים עובדים על מאגר עצום של די.אן.איי של אנשים ובעלי חיים. בהקשר האנושי בזמן הקרוב יוכלו בסין מבדיקות פשוטות של דם עוברי לאבחן ואולי לטפל במחלות ותסמונות שונות של העובר בזמן ההריון, אבל גם ״לעצב״ ולקבוע את המראה וצבעי השיער והעיניים של העובר.    


הסיבה המדויקת להיכחדות הממותות לא ידועה, האם שינויי האקלים או הציד על ידי האדם. הרעיון של החזרת זנים נכחדים לעולם מצית את הדמיון ופותח אפשרויות אינסופיות בפני האנושות. יחד עם זאת, מהלכים כאלו רוויים בסכנות ובעיות אתיות, שחלקן נחלת העולם המערבי בעיקר. אפשרויות אלו מעלות שאלות רבות על מקום האדם בעולם והאם עליו לקחת את התפקיד על עצמו. האם עלינו להתערב בתהליכים טבעיים בכדי ״לתקנם״ למה שנראה לנו ״נכון״? האם כל גחמה צריכה להיות ברת סיפוק? היכן עובר הגבול בין אספירציות מדעיות לפעולות הנעשות לשם השעשוע? שאלות רבות שעלו לי בעקבות הצפייה בסרט.