המרדף אחר ונוס

דן עוזרי
May 14, 2020

ב־24 באוקטובר 1929 באירוע שלימים יקרא ״יום חמישי השחור״, קרסה בורסת המניות בניו־יורק — זו הייתה יריית הפתיחה לשפל הכלכלי הממושך והחמור ביותר בהיסטוריה המודרנית, משבר כלכלי כלל עולמי. באותה שנה בדיוק חגג ז׳אק פרסקו בר מצווה בברוקלין, ניו־יורק, ובתור נער מתבגר הוא הרבה לעבור בין מסגרות, לדבר על רעיונות גדולים כמו אלו של דרווין ואיינשטיין, סולק מהתנועה הקומוניסטית לאחר שהכריז כי ״מרקס טועה!״ ובעיקר שוטט ברחובות העיר. ברחוב הוא נחשף למחסור הגדול שאמריקה הייתה בו – הרעב, האבטלה והמפעלים הנטושים – מה שעיצב את תפישת עולמו ושנים מאוחר יותר הוביל אותו ליצירה של עיר חדשה, עיר ללא כסף. 


פרויקט ונוס היה מפעל חייו של פרסקו, ,תמהיל של כל עיסוקיו ואמונותיו; מעצב תעשייתי, אדריכל, פילוסוף, תיאורטיקן, עתידן, האמין ביצירה בר־קיימא, מדען, סוציאליסט, הגדיר עצמו כ״מהנדס חברתי״. אחד הרעיונות הבסיסיים בפרויקט הוא מעבר מכלכלת מחסור, לכלכלת שפע. לטענת פרסקו, בניגוד לטכנולוגיה - המאפשרת להגיע לשפע כמעט בכל תחום - המערכת הכלכלית בת ה־200 שנים ותוצריה החברתיים והפוליטיים הם אלו המונעים מאיתנו להתפתח ולשגשג. ״הייתי רוצה לראות סוף למלחמה, עוני וסבל אנושי מיותר״ אמר בראיון לפני מספר שנים, ״במקום זה אני רואה חזרה קבועה של אותה סדרת אירועים: מלחמה, עוני, מיתון, ושוב מלחמה.״ כתגובה פרסקו הציע תכנון חברתי הוליסטי בו אוטומציה וטכנולוגיה ישולבו בתבונה במטרה למקסם את איכות החיים, במקום למקסם רווחים.

 

ב־1980 רכש פרסקו ביחד עם שותפתו רוקסן מדוז, 21 דונם של אדמה בדרום פלורידה, יחד הם בנו מודל לעיר עתידנית חדשה. המודל נבנה ביחס של 1:1 – עשרה מבנים כיפתיים עשויים פלדה ובטון, אשר יצרו מעגל סביב מרכז אחד משותף. המבנים מהווים דגמים של בתי־מגורים, תחבורה וחקלאות. ע״פ חזונו של פרסקו, העיר תתבסס על ניצול משאבי טבע, יעילות אנרגטית ואוטומציה כללית – כל המערכות החברתיות והכלכליות ינוהלו אוטומטית ע״י מחשבים. בפועל, ״מכונות רגישות״ יגיבו לסביבה כדי לקרר ולנקות את העיר, לכוון את התנועה ולסגור את השערים בתנאי מזג אוויר קשים. תכלית העיר היא לנצל באופן קבוע משאבים קיימים וטכנולוגיות עתידיות עבור מטרה אחת: שיפור חייהם של כל בני־האדם. ״בניגוד לאנשים, למחשבים אין אינסטינקט, ולכן גם אין שאיפה לשליטה ולכוח... העיר של ״פרויקט ונוס״ היא תגובה מעשית ואפילו בלתי נמנעת לחוסר השוויון המשתולל בעולם המודרני.״


לאורך השנים קמו קהילות בעולם המבוססות על ״פרויקט ונוס״, ז׳ק פרסקו היה המנהיג הרוחני והמדריך הטכני עד לשנת 2017, השנה בה נפטר בגיל 101. ״יש לנו את הטכנולוגיה לבנות גן־עדן גלובלי ובאותו הזמן יש לנו הזדמנות לשנות את המציאות כפי שאנחנו מכירים אותה״ אמר פרסקו לפני מספר שנים. בפתחו של משבר כלכלי נוסף ובעיצומו של משבר פוליטי שלא צפוי להיגמר, דרושה חשיבה מחודשת על המבנה הקיים. החשש המשותף עם פרסקו הוא מהתפוצצות מאגרי כוח בחיינו; ונוס מציעה לבטל את האגו, את יצר השליטה והחמדנות, להרגיע את המרדף האינסופי ולייצר עבורנו מאזן חברתי-סביבתי הוגן.