אוטופיה בהתאמה אישית - אוטופית האוטופיות

ברק דוד מזרחי
May 4, 2020

אם הייתם יכולים לבחור את הסדר החברתי ולחיות בעולם על פי אמות המוסר שלכם, מה היה הופך את העולם והחיים בו לאוטופים? אלו ערכים היו מגדירים וכיצד הייתם משרטטים את מפת האוטופיה האישית שלכם?

בעשור האחרון אנחנו עוברים תהליך מזורז של בידוד חברתי, אנחנו מפתחים מערכות יחסים אינטימיות עם מכשירים טכנולוגים, מנהלים את מרבית התקשורת הבינאישית שלנו באופן דיגיטלי, מקבלים תכנים מותאמים אישית ונלמדים כל הזמן.
דור ה-y, "דור המילניום", המדווח על חרדת החמצה (FOMO) ועל צורך תמידי להיות מחובר בכל מקום ובכל זמן.
דור ה-z, "דור המסכים", שאינו מכיר מציאות ללא תקשורת מבוססת אינטרנט, ועל אף החיבור התמידי הוא נחשב לדור הבודד ביותר.

2020
נגיף הקורונה מתפשט ברחבי העולם. בשל אי-הוודאות הרב והפחד להדביק ולהידבק בנגיף, "הריחוק החברתי" מאומץ ונוצרת מציאות בה ממשלות קוראות להסתגר בבתים. אנשים ממעיטים להסתובב ברחובות, בוודאי אם אינם חיוניים, מכוסים במסכות ובכפפות, ובקושי יוצרים קשר עין.
לרגע נדמה כי העולם אותו הכרנו עד כה עומד להיעלם, ואת מקומו מחליפה מציאות מבודדת חברתית. המונח מרחב-אישי מעולם לא היה ברור יותר, ולאחר תקופת הסתגלות ושחרור החרדה מהלא נודע, ניתן אף לזהות איכויות בשגרה החדשה.

ישנה תחזית שמדברת על כוונתו של הנגיף להישאר להתפתח אבולוציונית.
כנראה ובעתיד נהיה מבודדים פיזית וכחברה נתקיים במרחב וירטואלי בלבד.

2030
נגיף הקורונה עדיין כאן, בעשור האחרון הוא התפתח והשתנה והוא עובר באוויר ובנשימה. אנשים מסתגרים בבתים, הם כבר למודי נסיון מהשנים שעברו, מצוידים במדפסות תלת מימד, אוכלים אוכל מהונדס ומקבלים את כל המידע שלהם באופן ממוקד ומטורגט. תרחיש הבלהות מ-2020 מתרחש והאינטרנט נופל. הכלכלה קורסת. בתי החולים נסגרים. העולם דומם.
בתקופה של כמה חודשים ישנה אי וודאות וחרדה עצומים, מי שיוצא מפתח ביתו נדבק בנגיף ומדביק איתו את בני ביתו. הרחובות מתרוקנים מאדם ולאחר המתנה ממושכת האינטרנט חוזר ואיתו התקשורת ועדכונים במצב הגלובלי.
בתרחיש הזה, מגלה הפרט שבזמן שהיה מנותק ולא קיים תקשורת עם העולם החיצון, סדרי עולם השתנו ובמציאות החדשה, באופן בלתי מוסבר, הסדר החברתי תואם לאמונותיו ולערכיו.
בחברה בה הפרט יהיה בודד בלית ברירה ובינה מלאכותית (בעיטוף אנושי אימפטי ותוך היכרות איתו) תלווה אותו ותספק עבורו את כל המידע שיצרוך מתקיימת אפשרות לייצר עבורו מרחב אוטופי מעל המציאות.

אם הפרט אינו יודע שקיימות מציאויות שונות והמציאות שהוא חווה מותאמת אליו פרסונלית, אם הוא אינו מודע לזיוף שיוצרת הבינה המלאכותית עבורו ע"י סינון ועיוות התכנים המגיעים אליו והוא מאמין שהמציאות החדשה מותאמת לאמות המוסר שלו. האם זהו קיום ממשי של אוטופיה?
אם כלל הפרטים חיים בעולם אידיאלי, אך כזה השונה בין אחד לשני, האם זהו קיום של חברה אוטופית?
האם תוכל להתקיים כך חברה אידיאלית שלמה ושיווינית כי לא נדע שהיא לא?
האם אוטופיה כזו היא לכל אחד או לאף אחד?

המציאות האוטופית הזו היא ככל הנראה שקרית ומנותקת מהמציאות, בדומה לדימויים ברשתות החברתיות או לפוליטיקה בת זמננו, ללא ספק האוטופיה של האחד היא הדיסטופיה של האחר, אך אם לפרט לא יהיה אחר שיגדיר אותו, האם משנה המציאות עצמה או רק דימוי המציאות כאידיאלי ושלם?

בעולם בלי ממשות פיזית, בתרחיש טכנולוגי עתידני יכולה להתקיים אוטופיה שבהגדרתה תאפשר לכל פרט ופרט לחיות במציאות אידיאלית על פי הגדרותיו הסוביקטיביות, כל פרט יחיה באוטופיה-דיסטופית ללא ידיעתו.
אך האם השקר האוטופי לא עדיף לפרט מאשר חייו הדיסטופים הנוכחיים? בעולם עתידני שכזה כנראה שתחליטו בעצמכם. וללא ידיעתכם.