כנגדו: חלומות על תיקון

נעמי רוזט

אני תוהה לעיתים איך זה להכלל בדפי ההיסטוריה רק כ״אשתו של״. איזה ערך עצמי נמוך ותחושת חוסר חשיבות קיומית ודאי ליוו את הנשים הזכורות כך. אשתו של. בלי שם. בלי ערך - אפילו הקצר ביותר - בויקיפדיה, לא משנה מה תרמת לאנושות. לא משנה כמה משמעותית היית בפני עצמך. את נידונה להזכר רק כנספח, סרח עודף של מישהו אחר, אותו טרחו לאזכר בשם ולתאר את פועלו. ואולי בזמן אמת אותן נשים חשו חשובות וראויות להיזכר בזכות עצמן. רק ההיסטוריה היא שהעלימה אותן ודחקה אותן לכדי הערת שוליים בביוגרפיה הענפה והראויה של האיש שלהן. הייתי רוצה להאמין שכך אכן היה. כי אם לא, מה הייתה המוטיבציה שלהן לקחת חלק בפועלו של האיש - או יותר מכך, להתמיד בפועלן שלהן עצמן? איזה דחף היה להן לנוע קדימה, לנסות לחדש, בידיעה שקיים סיכוי שלא יזכרו כלל?


״אשתו של סטיוארט בראנד״ היא אחת מאותן נשים: לויס ג׳נינגס (Lois Jennings) זכורה בעיקר כנספחת ותרומתה למפעל של אישה‎ּּּּ כמעט ונעלמה כליל מדפי ההיסטוריה. סטיוארט בראנד, (Stewart Brand) מאבות תרבות האינטרנט בשנות ה-60, מופיע באינספור אזכורים, כתבות וספרים. התרומה האדירה שלו בהחלט מצדיקה את המילים הרבות שנכתבו עליו, אך הדבר צורם בהשוואה למה שמעלה חיפוש שמה של ג׳נינגס. עמודי אינטרנט מלאים מודעות אבל (obituaries) של נשים בעלות שם זהה, כאשר אף לא אחת מהן היא לויס ג׳נינגס הרצויה. הדרך היחידה להגיע לקצה מידע עליה היא בצירוף שמו של בראנד לחיפוש. עובדה זו מדברת בעד עצמה.


בתחילת שנות ה-60 הסתובב בראנד בשמורות אינדיאניות במערב ארה״ב, מתוך רצון לתעד את השבטים ולחוות את התרבות שלהם. באחת השמורות פגש בג׳נינגס, אינדיאנית למחצה משבט האוטווה. הם נישאו כשנתיים לאחר מכן. ג׳נינגס, מתמטיקאית בהכשרתה, מילאה תפקיד ביוזמה המשמעותית של בראנד ״Whole Earth Catalog״. גלגולו הראשון של הקטלוג בשנת 1968 היה בדמות ״שירות מידע״ אותו הפעילו ג׳נינגס ובראנד. הם הסתובבו בטנדר ברחבי קומונות היפים בדרום-מערב ארה״ב, מכרו להם ספרים ואובייקטים שלטעמם יסייעו להם בכינון החברה החדשה. באותו קיץ, מתוך רצון להרחיב את היוזמה, החלו לעבוד על יצירת קטלוג פיזי. באופן חריג לפורמט, הקטלוג לא נועד למכור שום דבר כי אם לאגד מידע אודות מוצרים שימושיים, לצד מידע כללי ויישומי שיסיעו לאלו המבקשים לחיות בטבע. יצירת הקטלוג הייתה שאפתנית, כינון מסד נתונים רחב והנגשתו לציבור במחיר סמלי. הקוראים בתורם נתבקשו להוסיף מידע וערכים לכל קטלוג שיצא. בכך נוצרה קהילה סביב הקטלוג שעניינה שיתוף והעברת ידע. המיזם היה בעל השפעה עצומה על אנשי התקופה ועוד הרבה מעבר לכך, הוא הניח את אבני היסוד של האינטרנט. סטיב ג׳ובס הגדיר אותו מעין ״גוגל בכריכה רכה״ שהקדים את מנוע החיפוש הפופולרי ב-35 שנה. מתוך כל מה שנכתב על הקטלוג, ג׳נינגס מוזכרת כשותפה במיזם, אך מעט מאוד ידוע על היקף התרומה שלה, כמו גם על חייה. יתכן והסיבה לכך פשוטה למדי ותפקידה ביצירת הקטלוג היה שולי מכדי לפרטו. אם זאת, אין זה מופרך לשער כי היא מילאה תפקיד חשוב, אך זה עומעם לאור העובדה שהייתה אישה. ויותר מכך, אישה בצילו של גבר יצירתי ומשפיע.


אין בנמצא תמונה המתעדת את ג׳נינגס. הרפרנס היחיד למראה שלה הוא תיאור מילולי של הסופר האמריקאי קן קיזי (Ken Keasy). הוא מתאר אותה כאינדיאנית של המאה ה-20 - שחומה, נמוכת-קומה, מרכיבה משקפיים ובעלת פרצוף זעוף; מנסה להיטיב כמה שיותר עם העם שלה, כמו גם עם האנושות כולה. התיאור הזה מדגיש בעיני כמה פספסנו להכיר את הדמות שהיא לויס ג׳נינגס. אני נותרת עם השאלה מה עשתה לטובת השבטים האינדיאנים? ומה עשתה לטובת האנושות כולה? יתכן שלא נדע, על פועלה כמו גם על פועליהן של רבות אחרות שנעלמו מדפי ההיסטוריה. ואולי בכל זאת תרומתה הידועה של ג׳נינגס - הנחת היסודות לתרבות שיתוף הידע - תוכל לסייע לנו לגלות ולהאיר דמויות עלומות נוספות. האינטרנט שופע קצות חוט שרק מחכים להתגלות. צריכות.ים רק להתעניין ולמשוך.


מקורות:

Fentress, Calvin (1980, Nov. 16). The Next To Last Book On Earth. The Washington Post.
https://www.washingtonpost.com/archive/lifestyle/1980/11/16/the-next-to-last-book-on-earth/8424fcc3-e5d5-411f-9709-3524a3d49c5c/


Cadwalladr, Carole (2013, May 5). Interview: Stewart Brand's Whole Earth Catalog, the Book That Changed the World. The Guardian. https://www.theguardian.com/books/2013/may/05/stewart-brand-whole-earth-catalog


Access to Tools: Publications from the Whole Earth Catalog, 1968–1974 (2011).
https://www.moma.org/interactives/exhibitions/2011/AccesstoTools/


Whole Earth Catalog, Spatial Agency.
https://www.spatialagency.net/database/how/subversion/whole.earth.catalog